The Glow Getter - ליאור דקל ליבה

היי, אני ליאור דקל ליבה

חיה במדבר הישראלי עם האיש שלי עומר, פאקו (הכלב) וקיקה (החתולה), מתרגלת יוגה הדוקה, בעלת אוסף קריסטלים מנצנצים וקסומים,
מוצרי טיפוח טבעיים שלא נוסו על בעלי חיים עושים לי את זה ממש, ובגדול אפשר להגיד שאני "סובלת" מאובססיה לאורח חיים בריא וכל מה שמסביב.

אני אוהבת ללמוד, להתנסות ולאתגר את עצמי בדברים חדשים, למרות שלפעמים הם קצת מפחידים אותי, כמו למשל לפתוח את הבלוג שאת נמצאת בו עכשיו (YAY ME!)
ולייצר עבורו תוכן כמו כתיבה, צילום ועריכה מקצועית. ד"א, איך הולך לי עד עכשיו? 😉

הקמתי את הבלוג הזה אחרי שליטרלי קרסתי נפשית (הסיפור המורחב למטה), במטרה לשתף במסע שעברתי (ועדיין עוברת), לתת השראה
ולהתחבר לנשים כמוני, שנמצאות במסע אחרי סגנון חיים בריא, מאוזן וחיובי.

glowing stars
Glow-Getter

(noun)

A driven, busy woman
who strives to achieve her goals in life
while attaining a beautiful glow both inside and out.

על מה תוכלי לקרוא בבלוג

טבילה באמבטיה בסוויטת צופר - ארץ ערבה

תדעי שאני ממש רוצה להכיר אותך שם בצד השני של המסך, זו שקוראת  אותי בצורה הכי גלויה שיש ואני ממש אשמח אם תקפצי להגיד היי! באינסטה או במייל,
ותרגישי חופשי להגיב ולהציע רעיונות לתוכן שהיית רוצה לקבל ממני.

איור ירח וכובים
רוצה שנהיה חברות?

הירשמי עכשיו לניוזלטר של The Glow Getter
ותהי הראשונה לקבל תוכן חדש ישירות למייל שלך!

כובע, קרם הגנה, משקפי שמש וספר על שפת הבריכה

הסיפור שלי

תמיד היה בי דרייב להצליח ולהוכיח את עצמי וידעתי שכדי שאוכל להגיע להישגים טובים ומכובדים בחיי, אצטרך לעבוד ממש קשה.

קצת לפני שסיימתי את הלימודים בעיצוב גרפי, התקבלתי לעבודה ברשת בתי קפה מוכרת ובמשך שנתיים הייתי האחראית למיתוג של אחד מבתי הקפה המובילים בארץ. למדתי המון ואהבתי את העבודה שלי, אבל לא הסתדרתי במסגרת הארגונית ובסופו של דבר התפטרתי והחלטתי לצאת לדרך עצמאית משלי.

במשך 5 שנים עבדתי מהבית כמו נמלה חרוצה עם לקוחות מכל הארץ (וגם מהעולם), הייתי אדון לעצמי, טסתי לחו"ל מתי ולכמה זמן שרציתי ולמרות זאת, הייתי הבוס הכי קשוח שאי פעם היה לי.

הייתי יושבת שעות על גבי שעות מול המסך ומודדת עם סטופר את ההפסקות צהריים שלי, כדי שבמקרה לא אסחף ואגזים. הייתי לוקחת כל עבודה שהגיע אליי, רק כדי להגיע לסכום היעד של ההכנסה החודשית שהייתי מציבה לעצמי. לא הייתי קמה מהכיסא עד שלא הייתי מסיימת את כל המטלות והמשימות היומיות שהצבתי לעצמי (והיו ה-מ-ו-ן כאלה).

הגעתי למצב שהייתי עובדת 10 שעות ביום (ויותר), חייתי על קורנפלקס ולחם כי לא היה לי זמן "לבזבז" לבשל לעצמי אוכל מזין והגוף שלי כאב בגלל שהעדפתי לעבוד עוד שעה וחצי במקום ללכת להתאמן. בסוף היום הייתי תשושה וכאובה מהישיבה האין סופית, העיניים כאבו לי מקרינת המסך והראש שלי הרגיש כמו ספוג שמעולף בשלולית של עצמו מכל שיחות הטלפון שהייתי חייבת לעשות.

מבלי ששמתי לב, הפכתי להיות כבדה, חסרת סבלנות, עצבנית, מדוכאת ומשועממת. אחרי 10 שעות עבודה לא היה לי חשק לדבר עם אף אחד (אפילו לא עם עומר, האיש שלי) והייתי נכנסת למיטה עם מחשבות טורדניות על כלללל הדברים שחיכו שאגיע אליהם למחרת.

לא הבנתי איך הגעתי למצב הזה אם כשבפועל יש לי המון עבודה, אני מרוויחה יפה והעסק שלי מתפתח. אני הרי "מצליחה", לא? אז למה הרגשתי כאילו שאני תקועה באיזה בלופ מרושע? הימים שלי חזרו על עצמם והמחשבה ש"אני לא רוצה שהחיים שלי יראו ככה" לא נתנה לי להירדם בלילה.

בוקר אחד התעוררתי והחלטתי שהפעם אני לא מנערת מעליי את המחשבה הטורדנית הזו ושאני חייבת לעשות שינוי.

לא ידעתי בדיוק מה ואיך אצטרך לשנות כדי להרגיש אחרת, אבל ידעתי שבטוח יש דרך שאוכל לחזור להיות הליאור האמיתית שנקברה אי שם מתחת לכל הבלאגן שחייתי בו. רציתי לדאוג לעצמי ולאכול בריא, להקיף את עצמי באנשים היקרים לליבי, להתרגש בהגזמה מהדברים הקטנים בחיי ובעיקר, רציתי להגשים את עצמי.

באותו השבוע, סיימתי הכי מהר שיכולתי את כל הפרויקטים הפתוחים שהיו לי והפסקתי לקחתי עבודה נוספת. עצרתי הכל, עשיתי חושבים עם עצמי והתחלתי במסע של חיפוש ולמידה איך אוכל לשנות כיוון ולסגל לעצמי את החיים שתמיד דמיינתי שיהיו לי.

התחלתי לחיות עם כוונה מלאה: חזרתי לתרגל יוגה בכל יום, שחיתי, פיתחתי שגרת בוקר רוחנית ומאזנת שכוללת תרגול מדיטציה בשילוב קריסטלים, הוכרתי תודה על כל הדברים שיש לי בחיים, הזנתי את הגוף שלי באוכל בריא, קראתי המון ספרים על התפתחות אישית, קיבלתי המון השראה והצבתי מטרות חדשות ומרגשות שנתנו לי המון מוטיבציה.

אחת המטרות המרכזיות שהצבתי לעצמי, היא להפוך להיות הגרסה הטובה ביותר שיכולתי להיות בשבילי ובשביל אהוביי, לחיות בסגנון החיים האידאלי עבורי, להשקיע את הזמן היקר שלי אך ורק בפעולות שיובילו אותי צעד אחר צעד להגשמת המטרות שלי ולעזור ולתת השראה לאחרים לעשות את אותו הדבר.

אני מזמינה אותך להצטרף למסע הזה ולהיות חלק ממנו.